שושלת

שלושה דורות של מנקי רחובות היו משפחת אלימלך.
הסבא המשופם היה איש ידוע ומוכר בעיר. הוא היה מנקה את רחובותיה בבוקר, ומלכלך אותם בצהריים כשהיה מאכיל את היונים בכיכר, ויונים, כידוע, מה שתכניס להם מלמעלה, יצא מלמטה. כולם אהבו את הסבא, והוא אהב את כולם, ככה לפחות חשבו.

האב, שהיה גם בנו של הסב - אביו, לא היה מלכלך את העיר, אבל הזקנים בכיכר אומרים שהוא גם לא היה מנקה אותה מי-יודע-מה טוב. וכך, עבר הדור האמצעי - כמו בכל מפעל משפחתי - בשקט יחסי, וכולם חיכו לראות איך ימשיך הנכד את המסורת, או יותר נכון - איך הוא יצליח להחזיר את התהילה ההיא, או אפילו לעלות עליה. אף אחד לא חשב שאולי הוא לא רוצה להיות מנקה רחובות. אבל אין מקום לדאגה - גם הוא לא חשב להיות משהו אחר.

את החידוש הביאה דווקא העיריה ולא הוא עצמו. כשהגיע תורו של הנכד להתייצב לשירות האזרחים, הביאה העיריה את המכוניות הקטנות שמנקות את התעלות בצד הכביש. לא היה מתאים יותר מאלימלך הצעיר להיות הראשון שיתכבד בנהיגת הרכב המלכותי. כך היה אלימלך נוסע במהירות של חמישה קילומטרים לשעה בצד הכביש, והאצבע האמצעית של ידו השמאלית היתה מאומנת היטב ומוכנה להישלף בכל רגע לקול צפירות הנהגים שמאחור. אלימלך היה יושב שם במכונית המצחיקה הזו, מעשן סיגריה של בוקר ושותה קפה מהמכונה שבעיריה. כשהיתה נגמרת הסיגריה הוא היה משליך אותה באלגנטיות אל הכביש שתחתיו, וכך דאג שהאצבע - אותה אצבע אמצעית בידו השמאלית - תדע לעשות עוד דברים מלבד תנועות זלזול לנהגים עצבניים. מעבר לזה, כמיטב המורשת המשפחתית, הוא הכין לעצמו ככה באופן חצי-מודע פיסת לכלוך לסיבוב של מחר. כי הסיוט של אלימלך היה להגיע לרחוב ולגלות שהוא כבר נקי. הוא היה חייב איזה עלה, או בדל כדי לאסוף, וכך בכל בוקר כמעט באותו מקום, הוא היה זורק את הבדל של היום, מוציא את הראש מהחלון ומוודא שהמכונה אוספת את הבדל של אתמול.

אחר כך הוא היה הולך ברחוב הנקי ומחייך. כולם הכירו אותו וכמעט כולם אהבו אותו. שושלת אלימלך הייתה מוכרת ואהודה בעיר עוד מימי הסבא עם המטאטא. בערב היה אלימלך חוזר הביתה והולך לישון. הוא היה חולם חלום פורנוגרפי - או את הסיוט של הרחוב הנקי, מתעורר בארבע וחצי בבוקר והולך לעיריה.

שלושה דורות של מנקי רחובות היו משפחת אלימלך, ומכולם היה אלימלך הצעיר המוכשר ביותר, אבל הוא כנראה יהיה האחרון. לבן שלו הוא לא יתן להיות מנקה רחובות - אפילו במכונה הכי משוכללת. הוא ישלח אותו ללמוד באוניברסיטה, כדי שיוכל להיות פקיד טוב בעיריה.

© כל הזכויות שמורות. רובי גורדון.