רובי גורדון - הכתבים האבודים
פעם הגיע אל הרב זכריה רעואל הדר"א יהודי מעשירי אירופא, ואמר לו:
"הנה אני כבן ס"א שנים, ולא זכיתי להיות תלמיד חכם ולעסוק ביישובו של עולם. כל ימי לילותי הרי אני שוחק בקוביא, ורצה הקב"ה ופתח לי את עין המזל והביא לי ברכה ופרנסה בעמלי זה. ועכשיו, משבא עושרי אל כיסי מחפש אני מקום להקים בו בית מדרש שתלמידיו יהגו כל הלילות בחיבור משניות והלכות". אמר לו הרב: "השוחק בקוביא הרי הוא כעמי קדם המעוננים והעכו"ם, אבל כבר נאמר בתרי"א שכל המעמיד עצמו לדרך התשובה אין מקוששים לו חצץ ברגליו"
הקים העשיר את בית מדרשו שמפואר ומשובח כמוהו לא נראה בכל אירופא. והיו תלמידים חכמים הוגים בו ומצרפים אות לאות את חיבורי ההלכות, עד שנאספו מהם דפים רבים.
קרא הרב את הדפים ונפלא מאוד לבו. שאל את תלמידי בית המדרש "הכיצד הצלחתם להכריע בכל קושיה ובכל סוגיה קשה שעמדה?"
אמרו לו: "שוחקנו בקוביא".