* זאת לא מודעה ממומנת, אלא משהו שעשיתי פעם ונראה לי מתאים.
זהו זה
לא אשלח אליך יותר את הניוזלטר שלי.
אפשר אולי להציע לך במקום זה לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק שלי?
לחיצה קטנה כאן, ואושר גדול אצלי בלב:
זה בסדר גמור אם בחרת לבטל את הרישום לניוזלטר. אבל בכביש חשוב תמיד לעשות את הבחירה הנכונה. תודה.
ארגז כלים: חמש שיטות טובות להתחיל טקסט
בהנחה שהתגברת על מחסום הכתיבה, לפעמים דווקא כשיודעים המון על נושא מסויים, זה נהיה קשה יותר להחליט מהו המשפט שיפתח את ההסבר.
אז באופן סמלי, לכבוד ראש השנה האזרחית - הנה חמש שיטות אפקטיביות ומוכחות לפתוח טקסט, וגם טיפה הסבר על התיאוריה שבבסיסן.
שוב ראש השנה בפתח, (הפעם "האזרחי", זה שמסומן במספרים ומבשר את בוא הדו"חות החשבונאיים), אז באופן סמלי, הנה משהו על התחלות.
ספציפית, על התחלות של טקסט - נניח במאמר או פוסט בבלוג.
כי תמיד דווקא כשיודעים המון על נושא מסויים, זה נהיה קשה יותר להחליט מהו המשפט שיפתח את ההסבר. כלומר, בהנחה שאנחנו רוצים שהקוראים ימשיכו גם הלאה למשפט השני והשלישי, ועד הסוף.
אפשר לדבר על זה המון, אבל בואו נעשה את זה קצר, כי צריך גם להספיק לחגוג ולרכז את כל המסמכים לדו"ח של רואה החשבון.
טיפה רקע תיאורטי, לפני שמגיעים למנה העיקרית:
בהקשר של פתיחת הטקסט, המומחים שעוסקים בפסיכולוגיה של הטקסט, מדברים בדרך-כלל על 7 "טריגרים רגשיים" - טקטיקות שמגרות את הקוראים ומיועדות לגרום להם להמשיך איתנו הלאה:
הכרה (הטפיחה על השכם)
מיסגור (הקישור לדברים הידועים והמוכרים)
שיבוש (החשיבה המפתיעה)
אוטומטיות (הקישור לאינסטינקטים טבעיים)
מסתורין (גירוי הצורך בהשלמה)
מוניטין (להיתלות באילן הגבוה)
תגמול (מה יוצא לי מזה)
אז הנה חמש שיטות טובות לפתוח טקסט
כל שיטה מתבססת על טריגר אחד, ובדרך-כלל יותר מאחד. אני בכוונה לא מותח את הקווים בין כל שיטה לטריגרים (רק רומז על זה לפעמים), כי זה תרגיל נחמד ומעורר חשיבה שאני מזמין אותך לעשות בעצמך.
אמפתיה
זה באופן כללי משהו נהדר, להתחבר לקוראים, לגרום להם להרגיש שיש מישהו שמבין אותם בעולם הקר והמנוכר הזה. רק שזה לא פשוט, כי כדי לעשות את זה, כדאי באמת להפסיק לחשוב על עצמנו, ולהתחיל לחשוב כמו שהם חושבים. להיכנס לראש שלהם.
הפתעה
ליצור אפקט שקצת משבש את החשיבה, זה משהו שמושך את הקוראים הלאה, כי אנחנו חיות שמחפשות תמיד פתרון. דרכים טובות להפתיע הן למשל לסתור חשיבה מקובלת, למצוא פרט טריוויה עם "טוויסט", או להתנסח בצורה מסתורית.
שאלה
כמו שאמרנו קודם, האדם הוא יצור שלא אוהב להישאר בלי תשובות ופתרון. על זה מבוסס המחקר המדעי (ויש שיאמרו שגם הדת). אז לשאול שאלה זה נהדר כפתיחה, ואפשר גם להפוך כמעט כל משפט לניסוח של שאלה. רק רצוי שזאת תהיה שאלה שהתשובה אליה חיובית (אמרנו אמפתיה, נכון?), ושהיא תהיה שאלה ממוקדת, ולא סתם משהו כמו "האם את רוצה להיות מאושרת?".
סיפור
זה יכול להיות סיפור על הגשמה של פנטזיה (כזו שכנראה יש גם לקורא), או סיפור מעורר השראה, או סיפור שמשאיר קצת מסתורין. אבל לא להתבלבל - אנחנו עדיין מדברים רק על משפט הפתיחה. שני משפטים, גג. לזרוק סיפור מתומצת, שקשור לנושא, ושיגרום לקורא להמשיך איתנו הלאה.
ציטוט
אלן גרימסון אמר פעם "ככל שהציטוט שבחרת מוצלח, כך זה אומר שאתה בעצם לא".
סתם. המצאתי את זה. וגם את אלן גרימסון. וזה גם לא נכון.
ציטוט יכול לתת מסגרת טובה לנושא, או לשבש את החשיבה המקובלת, או לגרום לאנשים להרגיש שייכים למשהו גדול מהם. אבל ציטוט טוב צריך להיות כזה שפחות מכירים, שמעורר מחשבה, ושקשור בצורה טובה להמשך הטקסט.
ובלי קשר לכל זה, בכל דרך שתבחרו, שתהיה לכם שנה טובה של התחלות מוצלחות ודו"חות כספיים חיוביים!
אני יודע שאין לך הרבה זמן, אבל רק עוד רגע...
אם מה שראית כאן מעניין אותך, יש לי גם ניוזלטר.
אבל הקטע שלו הוא להיות קצר ולעניין, כי הרי אין לך זמן לחפירות.
אז מדי פעם אני אשלח בו כמה תובנות קטנות ומועילות על כתיבה, עיצוב, שיווק, ממתקים וקרנפים - שהם חדי הקרן האמיתיים בעולם.