חוג פירסום פרטי לבת הבכורה שלי

בחופשה הגדולה של שנת 2018 העברתי חוג פירסום פרטי לבת הבכורה שלי, שיר. היא היתה אז בת שש וחצי.
גם כי אני מאמין שכל ילד צריך להבין את המנגנונים שמאחורי הפירסום, כדי להתמודד עם העולם המודרני, וגם כי יש לה כישרון לזה, וחשיבה שיווקית בריאה.
השקעתי הרבה בהכנת השיעורים והפעילויות החווייתיות של הלימוד, וזה כשלעצמו היה תהליך מרתק. אבל לא מרתק כמו לשבת איתה וללמוד יחד.
אז אמנם בגלל כל מיני סיבות לא הספקנו עדיין לסיים את החוג (אם כי העברתי סדנאות קצרות בכיתות של הבנות שלי בבית הספר), וגם סדר הפעילויות קצת התערבב, אבל הנה קצת מההתקדמות של הקופירייטרית הצעירה.

ההתחלה - איך מפרסמים?

האם אפשר פשוט להציע את המוצר שלנו? כתבנו הצעה פשוטה למוצר שלנו - ארטיק - ואז שוחחנו על מה בעצם חסר כדי להפוך הצעה כזאת לפירסומת. הנה:


אוקיי, אז הנה, הוספנו עוד כמה פרטים, אבל איכשהו זה עדיין לא מאוד משכנע או מושך:

וכאן החשיבה הפירסומית שלה נכנסת לתמונה

המוצר לא חייב להיות מתוחכם כדי שהחשיבה הפירסומית תהיה חכמה.
בכוונה בחרנו מוצר פשוט - ארטיק שוקו בננה, הכי רגיל שיש, לא מהמשוכללים והמסובכים.

ובשלב הזה, דיברנו על חשיבה פירסומית, על שיטת ה"למי-מה-איך", שפירסומאים מקשטים בשמות כמו "קונספט", "אסטרטגיה", "קהל יעד", וכאלה.

את כל המסקנות שלנו מהשיחה הזאת סיכמנו על דף.
או בשפת הפירסומאים, יצרנו לעצמנו "בריף".

אבל על מי אני עובד? הבריף הזה הוא בעיקר תוצרת החשיבה שלה. וזאת הגאווה הכי גדולה שלי.

מבריף לסקיצות

בשלב הזה ישבנו וציירנו סקיצות למודעות. הסקיצות האלו היו שיעורי הבית שלי, כשנכנסתי לתפקיד הביצועיסט ועשיתי אותן קצת יפות יותר במחשב.
הנה התוצאות:

המשך יבוא...

קצר ולעניין - הניוזלטר שלי

כתובת דוא"ל:

שם פרטי:

שם משפחה:

(לא חובה, אבל נחמד לי לפנות באופן אישי)

* ספאם מטנף את חוויית האינטרנט. אני נשבע לא להציק יותר מדי, וכמובן לא להעביר את כתובת הדוא"ל שלך לאף אחד!